אתמול צוין יום המודעות הבינלאומי לתופעת הניכור ההורי ואני לא יכולה שלא להתייחס לכך.
תופעת הניכור ההורי היא רעה חולה שיש להוקיע מחברתנו. כתבתי עליה כבר רבות ובאופן אישי אציין שכשאני נתקלת בסיפורים שילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, כפי שמתרחש במקרים רבים היום, אני רואה זאת באופן חמור ביותר. ידעתם שיש אפילו עמותה למאבק בניכור הורי בישראל?
ההתנהגות של ההורה המנכר, השימוש שהוא עושה בילדים, הסתתם נגד ההורה השני, בין אם במודע או לא, פוגעת לא רק בהורה, אלא גם בילדים עצמם ומסבה להם נזקים שלא יתוארו וקשה מאוד לתקנם לאחר מכן. מדובר הנזקים שעולים בשנים של טיפולים רגשיים, שגם הם לא יחזירו את נפשם של הילדים למה שהייתה בעבר ואת האמון שלהם בסביבה. אין ספק כי במקרים כאלה חשוב לטפל ולעיתים רק באמצעות הטיפול, ובהדרגתיות, הילד יכול לשוב לקשר עם ההורה המנוכר. על כולם מוסכם כי מדובר במקרים שצריך לטפל בהם בדחיפות!!!
וכחלק מדרכי הטיפול הקיימות גם בית המשפט רואה חשיבות להכות בברזל בעודו חם. ובהתאם לנוהל נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שפורסם בשנת 2020, במקרים של ניכור הורי, שבהם יש חשש לפגיעה במוגנותו של הילד ועל מנת להבטיח את הקשר בין ההורה לילדו, על בית המשפט לקבוע דיון דחוף תוך 14 יום. לא חשוב באיזה עומס נמצא אותו שופט. צריך כמובן לדעת זאת ולהגיש בקשה דחופה, בהתאם לנוהל הנשיאה, על מנת לקבוע דיון דחוף ולפרט את הנזק שייגרם לקשר בין אותו הורה לילדו.
מנגד, חייבת לציין שלאחרונה אני רואה גם מקרים של שימוש לרעה במונח של ניכור הורי. קשה להבין כיצד אנשים יכולים לעשות שימוש לשווא במושג כה קשה. שימוש כזה עושה נזק לצדדים, מעצים את הסכסוך ביניהם ומאריך הליכים משפטיים שלא לצורך. כבר ניתנו לאחרונה החלטות של שופטים בעניין זה וכדאי שלא תהיו במקום הזה.
עצה לי אליכם אל תעשו שימוש בילדיכם. אל תפגעו בהם. אל תדברו סרה על ההורה האחר. תנו להם לחיות את חייהם ולו לחיות את חייו וחיו גם אתם את חייכם והמשיכו הלאה. מצאו את הדרך להתגבר על הפרידה והבינו שזה כנראה מה שהיה צריך להיות וייצרו לכם עתיד טוב יותר.
בשבילכם תמיד,
קורל
