אתמול ייצגתי בדיון לצו הגנה.
נתחיל מהתחלה, בשבוע שעבר הגשנו בקשה מטעם לקוחה לסעד דחוף על רקע הסתה קיצונית של הבעל את הילדים נגדה. הסתה שעודדה, בין היתר, אלימות בבית הצדדים, הסתה שזיכתה בפרסים ומתנות את הילד כשנהג באלימות, הסתה כזו שהאב דיבר מגרונו של הילד, כמובן רק כשזה היה לצידו, מתוך פחד ואימה, על מנת לרצותו.
בחדרי חדרים אותו בן היה מגיע לאם ומבקש סליחה, מראה לה אהבה (כמה חמלה על הילד הזה שמצוי בסכנה יום יומית בבית…)
כל זאת ועוד נכתב לביהמ”ש באותה הבקשה. בפגישת המהו”ת ביחידת הסיוע גילה האב על אותה בקשה. את אותם ימים הלקוחה שלי לא תשכח. 3 ימים של איומים בלתי פוסקים על חייה, בליווי תנועות גוף.
כן, רק לפני כחודשיים צויין יום המאבק הבינלאומי לאלימות כלפי נשים ודווחה עלייה חדה במקרי האלימות במשפחה.
לא ייתכן שבשנת 2023 לקוחה תשלח לי הקלטות שבהן שומעים את בעלה מאיים על חייה, שהבן שלה ירצח אותה, שהוא יעמוד על דמה, גם אם יצטרך להכנס לכלא ועוד ועוד.
לשמוע ולא להאמין. כמובן שלמשמע אמירות אלה לא ניתן היה להישאר אדישים ולקחת סיכון, ונאלצנו להגיש בקשה בהולה לצו הגנה.
אתמול התקיים דיון דחוף במעמד שני הצדדים. נערכו חקירות והשופט התרשם שיש חשש לבטחונה והוארך צו ההגנה למשך 3 חודשים, לתקופה המקסימלית בחוק, וכן חייב אותו בהומאות משפט.
את ההחלטה קיבלתי במהלך פגישה עם לקוח חדש בדיוק כשסיפר לי שאשתו מאיימת עליו שתזמין משטרה, כשמשהו לא לרוחה, ולא הבנתי על מה (גם הוא לא…)
אז אם תשאלו אותי מה אני מאחלת לנו לשנה האזרחית החדשה- שפחות נצטרך להגיש צווי הגנה או לפנות למשטרה כי יהיו פחות איומים ובטח איומים ברצח.
זכרו תמיד שגם אם החלטתם להפרד, אפשר לעשות את זה נכון ולהפרד בטוב, בלי משטרות וצווי הגנה. אין שום סיבה שלמי מכם, גברים ונשים כאחד, יהיה חשש לשלומכם ובטחונכם ואין שום סיבה שלא תוכלו לנהל חיים תקינים.
ובכל זאת, כשמדובר בחשש ממשי, אין מנוס מלהשתמש בכלי הזה על מנת שהחשש של היום לא יהפוך למציאות של המחר.
