עלתה השאלה האם לאפשר בדיקות גנטיות ל-6 זוגות נוספים שעברו טיפולי הפריה בבית החולים על מנת לבחון אם קיים קשר גנטי בינם לבין התינוקת.
האם היולדת ובן זוגה התנגדו לביצוע בדיקות נוספות. חשוב לציין כי בשלב זה הם נרשמו כבר כהורי הקטינה.
בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי אישרו את עריכת הבדיקות. אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ובדעת רוב הכריע לא לאפשר בדיקות גנטיות לאותם זוגות.
חלק מהטעמים להחלטת בית המשפט העליון היו:
– הסיכוי שהזוגות שביקשו את הבדיקה אכן ההורים הביולוגיים של התינוקת נמוך. בהתאם לתחקיר שערך בית החולים “סבירות נמוכה אך קיימת”.
– עוד נלקח בחשבון הניתוח התוך רחמי שביצעה האם היולדת על מנת להציל את חיי התינוקת.
– וכן העובדה שאין להפוך את האם היולדת לפונדקאית בעל כורחה, מבלי שנתנה הסכמתה לכך.
*כידוע בעבר נערכה בדיקה גנטית בין התינוקת לבין זוג אחר והתוצאה שללה קשר גנטי ביניהם.
וכך לעת עתה לא יפתחו את תיבת הפנדורה אך לא בטוח שמדובר בסוף פסוק בפרשה הזו.
אין ספק כי מדובר במקרה מורכב, רגיש וכי יש סיבות לכאן ולכאן בקבלת ההחלטה. מקרה קלאסי של איזונים בין זכויות.